<h1>תשב"ץ סימן שכ"ה</h1>
<h2>דף מז.</h2>
בדיקת ה' אוני כשהבהמה תלויה ברגליה תלתא מימינה ותרתי משמאלה אי חליף טריפה ואי יתיר כשירה והני מילי דקיימי בדרי דאוני ואי חסר אונא אחת בימין העינוניתא דורדא מצטרפת וכשרה ואם בשמאל טריפה כדפרי'. ואם חסירה העינוניתא דורדא טריפה וכן אם יש לה שתים דהוה לה יתירתא דלא קיימא בדרי דאוני וטריפה וכפר"שי והתוספות חוץ מרבינו אפרים זצ"ל. וכל מקום שהסרכא כגון תרי אוני דסריכי או אונא הסרוכ' לדופן במיצר החזה מקום רביתה דסביך בבישר' וכיוצא בהן כי מנפחינן ליה לריאה וסלקא בנפיחה כשירה והיכא שהאומא סרוכה לדופן הוא דלא סמכינן אנפיחה להכשירה כי כן כתוב בתוספ' ובספר התרומה. ויש ליזהר בין סירכא לרירא כי יש טבחי דממשמשין באצבעותיהם עד דפרקי. העינוניתא דורדא כל היכא דסרוכה טריפה ואונא באומא יש אוסרין ויש מתירין. אמנם הר"ם ז"ל עשה כדברי המחמיר ואינו אוכל לא אונא באומא ולא חלון. ואם אונות דבוקות זו על זו ונראו' כתרתי ויש הפרש ביניהם אפילו כל שהוא כשירה ותרי בועי דסמיכי אהדדי טריפה וחדא דמתחזי כתרתי אי שפכי אהדדי בנקיבת קוץ באחת מהם כשירה. ואין מקיפין בבועי פי' ריאה דאית בה תרתי בועי חדא נקובה וחדא לא נקובה ולא ידעינן אי מקמי שחיטה אינקיבה או לאחר שחיטה אינקיבה לא אמרינן ננקבה להאי אחריתי וניחזי אי דמיין אהדדי מפני שנקבי הבועות עשויות להשתנות ושמא מרא' אחר היה מתחלה ועכשיו נשתנה ומי שאינו בקי בהקפה יטריף. בועה בשיפולי אומא טריפה. אין לה היקף בשר כלל דמיא לתרתי בועי ואיכא למיחש למראית העין ובועא שנראית משני צדדים בקולשיה כשירה בסומכיה טריפה דוקא כנגד הסמפונות דריאה וטעמא משום דחיישינן דילמא לא קיימא דאמרינן בפרק אלו טרפות (דף מ"ז) ריאה שנימוקה וקרום שלה קיים כשיר' וכו' עד והוא דקיימי סמפונות. ואם כל הריאה דבוקה יחד שאין הטבח יכול להכניס ידו לבדק' זה קורין פלומעירא וכשירה וסימן אומר לדבק טוב הוא. מצא רבי יעקב גאון לרבינו צדוק גאון ורבינו אבודימי גאון וכמה חכמים גאונים ותנאים הורו לכל ישראל שכל זמן שמוציא הטבח הריא' ומנענעה ג' פעמים וד' פעמים ונשמטי' הסרכות מאיליהן כשירה ואין בה משום ספק וכן מצינו בה"ג של נשיאים אבותינו הגאונים ראשי הישיבות וראשי גליות ז"ל.
